תכלית החיים

לאן מועדות פנינו? מהי תכלית החיים? האם יש חיים לאחר מות הגוף הפיסי? שאלות עמוקות ומהותיות אלו מנקרות בראשו של אדם מדי פעם, אך בהעדר תשובות מספקות הן נדחקות הצידה. בכדי לחדור אל עומק החיים ומשמעותם, ולקבל תשובות לשאלות הגדולות הללו, צריך להכיר את הכוחות שמנהלים אותנו. בזאת עוסקת חכמת הקבלה.

המקובלים הגדולים הצליחו לחדור אל מעבר לגבול התפיסה המדעית ולחקור את המציאות משורשה. הם התעלו למימד בו מושג הזמן לא קיים כלל, אל עולם של חיים נצחיים שלא תלוי בקיומו של הגוף הפיסי. בכתביהם הם מתארים עולם עליון, מעל מגבלות של זמן, תנועה, או מקום. מטרת ההתפתחות האנושית היא לעבור ממציאות העולם הזה אל אותו עולם נצחי ומופלא, והמעבר מתרחש על ידי תהליך שנקרא "תיקון".

זהו תהליך הדרגתי של תיקון הרצונות שלנו. במקום להשתמש בהם כדי לנצל את הזולת אנחנו מכוונים אותם לטובת הבריות, והרצונות המתוקנים מתחילים לקלוט תופעות מהעולם העליון. אם במהלך החיים מתקנים את כל הרצונות אין צורך לשוב אל העולם הגשמי לאחר מות הגוף, והאדם מתמזג עם הנצח.

המקובלים מסבירים שהכול מתחיל מכוח אחד ויחיד, מקור כל הבריאה, הנקרא "האור העליון", או "הבורא". כוח זה של אהבה והשפעה (מלשון הענקת שפע) יצר את מה שנקרא "כלי", או "רצון לקבל". ולמעשה אלו הם שני הכוחות שפועלים במציאות, אור וכלי, רצון להשפיע טוב לאחרים ורצון לקבל לעצמי.

שני הכוחות האלה מנוגדים לחלוטין בטבעם. האור העליון, שהוא הכוח החיובי, כולו אהבה והשפעה טהורה. לעומתו, הרצון לקבל, שהוא הכוח השלילי, רוצה רק לנצל את הבריות לטובתו וליהנות על חשבון כולם. כוח אגואיסטי זה גורם לפרוד וריחוק בקרב האנושות והוא שורש כל הצרות שאנו חווים כיום. המציאות של ימינו דוחפת אותנו להיווכח שאי אפשר להמשיך להתקיים כך, במאבקי אגו בלתי פוסקים, כשכל אחד חושב רק על עצמו. יחס אגואיסטי זה מוביל אותנו להרס ואבדון.

בכדי לעלות אל העולם הנשגב, הנצחי, עלינו להכיר בכך שפועל בנו רק הכוח השלילי, הרצון לקבל לעצמנו. חכמת הקבלה מלמדת כיצד להוסיף לחיינו את הכוח החיובי, כוח ההשפעה והאהבה, שיכול לאזן את הכוח השלילי שבנו. כוח חיובי זה נקרא גם "המאור המחזיר למוטב", מכיוון שהוא משנה ומתקן את הטבע האגואיסטי שלנו, ואנחנו מתחילים ליהנות לא מניצול האחרים אלא מנתינה ואהבת הזולת.