חברת השפע

החברה המערבית בעידן הנוכחי מוגדרת כחברה צרכנית בין אם אלו מכוניות, חולצות או כסאות בר. אם בעבר בני אדם היו מסתפקים במזון ומים לפי צרכי גופם בלבד ובמחסה מינימלי, היום המצב שונה לחלוטין. בימינו, כל ילד ואפילו תינוק מתגורר בחדר משלו ולובש בגדים שנרכשו במיוחד עבורו, משחק במגוון עצום של צעצועים חדשים ואוכל הרבה מעבר לדרישת הגוף. העושר החומרי שמקיף כל אחד ואחת מאתנו הוא בל יתואר. אם נשווה זאת לתקופות קדומות נגלה כי אדם ממוצע ומטה חי כיום כמו שחיו מלכים מן ההיסטוריה.

נכון שגם בימינו, עם כל האבסורד העמוק שבדבר, אנשים מתים מרעב סביב כדור הארץ, אבל כאשר מדובר בחברה המערבית, חברת השפע, אנו עדים לתופעה של צרכנות יתר וחומריות שעולה על גדותיו של כל הגיון בריא.

השינוי ברמת הצריכה של האדם החל להתפתח עם תחילת המפכה התעשייתית במאה הקודמת. מכונות הומצאו והחליפו ידיים עובדות, תחומים חדשים פותחו ואנשים רבים שידרגו את חייהם בעקבות המצאות טכנולוגיות שהונגשו לכלל האוכלוסייה. אנשים מילאו את צרכי גופם ביתר קלות והחלו לצרוך מעבר להכרחי. הצריכה הפכה ממקור הישרדותי למקור להנאה והפגנת מעמד חברתי.

אדם שיכל לרכוש יותר מוצרים וחפצים הפגין את עושרו לעיני כל וכך זכה לכבוד ולשליטה.

ברבות הימים, האנשים הורגלו שאדם מוגדר על פי עושרו החומרי והונו האישי. כך החברה התחנכה להעריך בני אדם ולכבד אותם, על פי כיסם בלבד. אדם מצליח הוא אדם שיש לו המון כסף ומכאן נוצר לחץ ומתח רב סביב המרדף אחר ממון או מקצוע ששכרו מובטח בצדו.

ההשפעות של תמורות אלו ונוספות, השפיעו בין היתר על מצבו האקולוגי של כדור הארץ. עוד ועוד מפעלים הוקמו ועוד משאבים מן האדמה ומהים שימשו כחומרי גלם לתעשייה וכך הגענו למצב שכמעט ולא נותר דבר שלא נוצל עד תום. מצב היערות בכי רע, מצב האקלים קיצוני מאי פעם, התחזיות יצאו מכלל שליטה וניבוי וכולנו משלמים ועוד נשלם את המחיר.

בעקבות המשברים הללו, קמו חברות שהחליטו להתאגד סביב נושא הצריכה ולמזער את נזקיו. אחד הפתרונות נקרא כלכלת השיתוף. על פי שיטה זו אנשים משתפים זה עם זה את משאביהם ונכסיהם וכך מצמצמים באופן משמעותי את הייצור המוקצן.

לדוגמה, כאשר ילדים של משפחה מסוימת גדלו אז חפציהם ובגדיהם שכבר לא משמשים אותם יימכרו ואף יימסרו ללא תמורה למי שזקוק. באופן זה נמנעת רכישה מיותרת של מוצרים וכך פוחת הצורך בייצור וזיהום הסביבה הכרוך בו.

ישנם עוד פתרונות רבים לבעיה אך לכולם מכנה משותף אחד, חיבור של בני אדם סביב מטרה משותפת כמו שמציע מיכאל לייטמן. יתרון נוסף של השגת המטרה הזו הוא הורדת יוקר המחייה והעומס הכלכלי שפוקד המונים.

חוקר בלש

עיינתי באינטרנט משועמם כמנסה למצוא פריצת דרך לווירוס אופייני שתכף יציע אלי חברות בפייסבוק, או יציע לרכוש בהזדמנות דירה בקרקע שאינה קיימת ממש .. כשלפתע קפץ מעצמו נושא מלחמת יום הכיפורים.

ולי, לאחר 4 מלחמות וקשיים בהתמודדות עם מחזות עקובי דם, והכרות עם חבלן צעיר שנהרג ביום הראשון במלחמה, עלתה לי מחשבה דמיונית ממש, הזויה לגמרי, כי בכל פעם שבמדינת ישראל היה איזשהו מאפיין של עוצמה צבאית או מצעד גאווה צבאי… מדינות ערב החלו מייד אחר כך… במלחמה. הייתי חייב לבדוק את זה, אפילו רק בשביל הסקרנות ומיד…

כולי נרגש ונפעם מגילוי שאולי עלה והצליח לי, וכמו זוכה לפרס נובל על גילוי העתיד… עיינתי מייד באינטרנט…חיפשתי וחיפשתי והפכתי תאריכים והצלבתי מידע… בודק ובודק האם הסברה שלי בכלל יש לה מציאות והיא נכונה… ואכן נתקלתי בזה:
ירושלים 1973: המצעד הצבאי האחרון של ישראל • צפו
בשנת 1973, במלאות חצי יובל להקמת המדינה ורגע לפני מלחמת יום כיפור הכואבת, נערך מצעד צבאי בירושלים – האחרון בתולדות המדינה • המפגן המרשים כלל כ-400 מטוסים, משט של חיל הים, תצוגת כלי ארטילריה חדשים, ג'יפים ודגלנים …
סברתי התגלתה כנכונה!!!
אכן, זה בדיוק כך התרחש ואירע!!! בכל שלאחר מצעד צבאי נפתחה מלחמה!!! בשוק וממש בהלם וכשאני מנסה לחדור למושג החכמה וההגיון…

תיכף עלתה בי מחשבה יותר מצמררת, יותר רצינית יותר עמוקה…
הרי מה בכלל החשיבות לכך שאנו חזקים ויציבים ובעלי טנקים ומטוסים וחיילים מעולים ומאובזרים עם נגמשים חדישים ומטוסים חכמים … הרי כי כעת כאשר אין מלחמה, הרי אנו אוחזים בסכינים, ודוקרים ופוגעים ומרמים זה בזה…?!!!

הרגשתי כמו חוקר בלש שמנסה להבין ובכן מהי או בעצם ועל מה נעמדת מוחלטות עוצמתה של ישראל, או מה בעצם יותר מסוכן… האויבים, או בני העם זה לזה… כשאין מלחמה? !
הסתבר, כי תוך כדי בדיקת הרעיון באינטרנט, גם גיליתי כי לא רק שאנו מדינה שיכולה להאכיל את כל העולם ולהעניק טוב ואושר בהמצאותיה ובעוד ועוד טוב שמפיקה מעצמה, אלא שאנו מפגינים חולשה רוב הזמן.

המרצה להיסטוריה, כשלמדתי באוניברסיטה, פעם אמר, כי אם נבחן על מפת ההיסטוריה, נגלה כי בכל פעם שלא היינו מאוחדים, היו תוקפים אותנו וכמובן שגם מצבינו הכלכלי היה ירוד ולגמרי נחלש …

אז מה אגיד לכם… לא חבל, בשביל מה לסבול… הרי החוסן לא בצבא ולא בעוצמת החיילים ולא בהוצאות רכישת כלי מלחמה ולא בשום דבר דומה… אלא בחיזוק הקשר בין כל אחד ואחד בינינו והפסקת הפגיעה… בנו… בזולת !!!

מהי מוזיקה למעשה?

המילה מוזיקה מגיעה מיוונית עם המשמעות של אומנות של המוזות. מכירים את כל רעיון המוזה? אז זה משם. למעשה מוזיקה היא אומנות הסידור של רעשים ושקט בתוך מרחב הזמן. תחשבו על זה, כולנו מתקיימים במרחב של זמן ובמרחב הזה יכול להיות 0 או 1, היינו שקט או רעש. אך גם לרעש ישנם גוונים כגון מהו גובהו של הצליל – מה שגורם לשינוי במלודיה ובהרמוניה, הקצב של היצירה, הדינמיקה שלה, המגוון והמרקם. האחרונים קצת דומים לאוכל, לא? אמרתי לכם שאני סבור כי יש קווי הגבלה מדהימים בין אוכל למוזיקה כי שניהם יצירות במרחב החברתי הנגזרות כולן מהקשרים תרבותיים וחברתיים המשפיעים על אופן היצירה והביצוע שלה. רק שבאוכל ישנם טעמים שונים איתם משחקים הרי שבמוזיקה ישנם רעשים שונים שאיתם משחקים. אך כאמור כולם נטועים עמוק בתוך הרשת החברתית שלנו, לכן להגיד רשת חברתית של מוזיקה זה בעצם להגיד מוזיקה בעצמה.

ישנה מוזיקה מאורגנת מראש וישנה מוזיקה מאולתרת, שני הסוגים הללו מאפשרים אינטרקציה חברתית משמעותית תחת סדר או של התארגנות עצמית מתוך כאוס. למוזיקה גם סוגות שונות, כי אנחנו בני האדם אוהבים לחלק לג’אז, בלוז, רוק, קלאסי, האוס, פופ, רוק ועוד אך במציאות המעברים בין הסוגות הם מאוד עדינים ומטושטשים ולרוב קשה להבדיל באופן חד וחותך בין יצירה אחת לחברתה הדומה לה. אלא אם כמובן מדובר ביצירות שונות בצורה עמוקה כגון דיוויד גואטה ומוצרט.

המשך המאמר

סגנונות מוזיקה שונים – מוזיקה רומנטית

התקופה הרומנטית של המאה ה19 במוזיקה החלה להתפתח בתחילת המאה ה-19, עם שמות כמו בטהובן ושוברט. הזרם הרומנטי באמנות נובע בראש ובראשונה מהמצב העכשווי והאירועים המשפיעים עליו בחיי היומיום. רוב הנושאים הרומנטיים עוסקים במהות הקיום האנושי, במו יצרים, אכזריות האדם, היחס לזולת, כוחות הטבע, האדם החלש וחסר האונים. לכן המלחינים הציגו סגנון דרמטי יותר והרבה יותר רגשי.המוזיקה מצאה סגנונות, שימושים וביטויים חדשים דרך הרגש והטכניקה. חל שינוי עמוק בכל אופן היצירה ונעשה שימוש באקורדים מורכבים יותר ובניגודיות גדולה יותר בין חלקי היצירה.

סגנונות מוזיקה שונים – מוזיקת הבארוק

תקופת הבארק שאינה מוגדרת היטב אך נהוג לאפיין אותה בין 1600-1750 והייתה מאופיינת ברגשנות, בריאליזם ובפאר. אלמנטים אלו גם מצאו את מקומם במוזיקה שנוצרה באותה תקופה וחלקה שרדה לתקופות מאוחרות יותר. בין המלחינים המוכרים ניתן למצוא את באך ויצירותיו המדהימות. בניגוד לסגנון הרנסאנס שהתאפיין בסימטריה, איזון ורוגע ופנה אל השכל והשכנוע, סגנון הבארוק הוא הרבה יותר מורכב, מנסה למזג ניגודים יחד עם תנועה ודרמה בניסיון לפנות אל הרגש ואל הדמיון.

סגנונות מוזיקה שונים – מוזיקת הרנסאנס

תקופת הרנסנס שבין 1400-1600  באירופה היוותה את תחילתה של עליית החילוניות לאחר מאות שנים של שלטון הכנסיה. כחלק מתפיסת עליונות האדם התפתחה לה מוזיקה חילונית שניסתה לשרת את האדם אך עדיין הסתמכה ברובה על יצירות דתיות. מה שמיוחד בתקופה זו בנוסף היא המצאת הדפוס שסייעה להתפשטות והפצה של יצירות וסגנונות חדשים ברחבי אירופה ועד היום מוכרים לנו מלחינים בולטים מאותה תקופה.

איך נשמעה מוזיקה בתקופה הפרה היסטורית?

דמיינו לעצמכם איך נשמעה מוזיקה לפני עשרות אלפי שנים כשאבותינו הקדמונים התחרו על משאבים מול ניאנדרתלים והומו ספיינס אחרים. כאשר האש רק התגלתה ולראשונה חשכת הלילה פינתה את מקומה לחום ולאור של הגילוי החדש. עת ישבו אותם חצאי אדם חצאי קופים סביב המדורה וניסו ליצור קשר ביניהם, כאשר הם התסכלו על שמי הלילה זרועי הכוכבים וניסו לגלף חליל מעץ או מחלקי עצמות שנותרו מהארוחה האחרונה. חוקרים משערים כי המוזיקה אותה עת היתה מורכבת בעיקר מקצב וומנגינה היינו מלודיה וריתמיקה ושאבותינו עשו שימוש בכלי הקשה בדמות אבנים, מקלות ואולי גם עצמות. יש סברה שייתכן ובמקומות מסויימים נמצאו כלי מיתר השייכים לתקופות עתיקות מאוד אך כאמור קשה מאוד להבין או לדמיין כיצד מוזיקה מסוג זה נשמעה.

מה שכן ידוע הוא שמתחילת תיעוד ההיסטוריה הכתובה אפשר למצוא בתרבויות שונות לחלוטין כגון התרבות ההודית והיוונית וגם הערבית התייחסויות למוזיקה כאל דבר נשגב ואלוהי, כמשהו שהוא חלק בלתי נפרד מההרמוניה של הטבע. לאחר עלייתה של רומא ירדה קצת המוזיקה באגן הים התיכון בחשיבותה בטקסים הדתיים והחברתיים ושולבה בעיקר במצעדי ניצחון אך לא תפסה עוד את אותו מקום חברתי מרכזי שהיה לה לפני כן.

עם עלייתה של הנצרות והכנסייה חזרה המוזיקה לקדמת הבמה ושוב דרך האלמנט הדתי – אלוהי – רוחני ומימי הביניים ובהמשך גם בתקופת ההשכלה למוזיקה כבר היה חלק בלתי נפרד מהתרבות ומעמד החברתי ששרר במקומות שונים ובתקופות שונות.

מהי מוזיקה למעשה? חלק שני

כמו שכבר כתבתי בתרבויות שונות למוזיקה חלק בלתי נפרד מהחיים ויש הרואים בה חלק מהטבע עצמו. במסורות פילוסופיות יווניות וגם הודיות ניתן למצוא חלוקה של המוזיקה למאונכת ומאוזנת בדומה לחלוקה של עצמים פיזיים או תופעות טבעיות שונות.

אנו רואים במחקר המוזיקה השפעות של אופנות חברתיות בדומה לאופן של חקירת הטבע. בתקופות בהן הוגדר הטבע כהרמוני, היתה שאיפה דומה להגדרתה של המוזיקה וביטויים שונים המתייחסים למוזיקה כהרמוניה מסודרת של הטבע השתלבו עמוקות בשפה. לעומת זאת בתקופות של הסתכלות על הטבע ככאוטי יש אשר הגדירו את המוזיקה כחוסר סדר או אוסף של רעשים ושקט המתחברים יחד לדבר שלם אחד, בתקופות פוסט מודרניות יש אשר ראו במוזיקה דבר חברתי לחלוטין כולל ההגדרה מהי שקט ומהו רעש. קל להבין זאת אם מסתכים על עוצמות הווליום הנדרשות כיום לסוגים מסויימים של מוזיקה. ייתכן ואחרי שהקשבתם לשירים כאלו כבר תתקשו לשמוע בכלל שום דבר אחר. ייתכן ואף שקט אצלכם יאופיין כציפצוף ארוך ודק באוזניים לאורך זמן.

בגישה כזו גם היחיד הוא שקובע עבור עצמו מהי מוזיקיה וייתכן כי לילד קטן קול דפיקות הפטיש הנשנות בארגז המשחקים הם סוג של מלודיה הרמונית היוצרת שלמות בינו לבין הסביבה בתוך ההקשר החברתי שבו הוא חי באותו הרגע.

חזרה לחלק הראשון של המאמר

סגנונות מוזיקה שונים – דיוויד גואטה

דיוויד גואטה הוא אומן צרפתי יהודי שהחל לפעול בסוף המאה ה20 ומייצג את הזרם של התקליטנים הגדולים בתקופתנו שעורכים קונצרטי ענק ומרקידים אנשים באמצעות רימקסים קצביים לשירים ידועים. הוא הוציא מספר אלבומים מצליחים ומייצג את התרבות הקצבית בעידן הדיגטלי אינטרנטי שבו אנו חיים ובו מתחברים אנשים שונים לקהל אחד גדול הקופץ יחד לאותם תדרים ולאותה שמחה במעין טקס דתיחילוני.

הופעת השיא של גואטה היתה בפתיחת משחקי היורו בשנת 2016 בצרפת ומשמשת עדות נוספת לשילוב התרבותי בין הספורט העכשווי והמוזיקה העכשווית באופן דומה למה שנעשה עם קונצרטי הרוק במשחקי הסופרבול בארה"ב.