לגעת ביופי

אפשר להסתכל על ניתוחים אסתטיים ופלסטיים כסוג של אומנות. הרי אין דברים יותר יפים בעולם מהטבע שאלוהים ברא ומגוף האישה וכאשר האדם מתערב בטבע לרוב הוא מקלקל אך ההתערבות בגוף הנשי במטרה לשבח ולהעצים את יופיו היא ממש סוג של מתנה מהאל. התחום של ניתוחים אסתטיים ופלסטיים כולל תתי תחומים רבים משיחזור של צורה לבנייתו מחדש של איבר או ליצור תחליפים לגוף האנושי. אפשר בגדול לחלק את התחום לשתי קטגוריות ראשיות של שיחזור איברים במובן הפונקציונלי של תפקוד שזה פחות מעניין אותנו והתחום של הניתוחים הקוסמטיים אסתטיים אבל לא רק ניתוחים אלא גם מתיחת פנים ללא ניתוח לדוגמה.

הניתוחים הללו מחולקים לניתוחי פנים וגוף, אלו לרוב ניתוחים מרצון, מה שכבר הופך את התחום ליותר כיפי וחיובי משום שלא מדובר בטראומה או בפגיעה חמורה שהובילה אל הניתוח ופרט לשיפור הנראות מטרה פופלרית אחרת היא להילחם בהשפעות הזקנה. כמות הניתוחים הפלסטיים שמבוצעים במערב ובמיוחד בארה"ב כמעט ומכפיל את עצמו כל תקופה מסויימת, מדובר בתהליכים פופלריים מאוד ש92% מהם מבוצעים על נשים, שלא לדבר על הזרקת בוטוקס. מדובר בתופעה חוצת מגזרים, דתות ותרבויות וכזו שכולם רוצים לקחת בה חלק. מכאן גם אפשר להבין את האחריות של המנתח או הרופא המטפל ועד כמה הוא חייב להיות מקצוען בתפקידו או שהוא עלול ליצור יותר נזק תועלת ובפעמים רבות הנזק הוא בלתי הפיך.

אך ככל שהתעשייה מתבגרת ומתקדמת כך האמצעים הטכנולוגים משתפרים והתהליכים נעשים יותר בטוחים כמו גם המרכיבים בהם נעשה שימוש כמו לדוגמא שתלי סיליקון בניתוחי הגדלת חזה. הגדלות חזה הוא הניתוח הפופלרי ביותר בישראל, בה מתבצעים כ5 אלף ניתוחים אסתטיים בחודש שזה אומר יותר מחצי מיליון בשנה מה שהופך את ישראל גם בתחום זה למובילה עולמית ביחס לגודל האוכלוסייה. כמות ניתוחי הגדלת החזה הוא יותר מפי שתיים מניתוח החזה שנמצא במקום השני שהוא הרמת חזה, לאחר מכן ברשימה ניתן למצוא ניתוחים כגון שיחזור שד והקטנת חזה גם לנשים וגם לגברים. ניתוח פופלרי נוסף שקרוב מאוד להגדלת החזה הוא ניתוח שאיבת השומן המפורסם שכה רבים עוברים אך לצערנו חלקם הגדול אינו מצליח לשמור על המשקל החדש לאחריו. ניתוח פופלרי אחר הוא כמובן ניתוח אף למרות שכיום ניתן לבצע תיקוני אף ללא ניתוח.

ללמוד וללמד קבלה

בשנת 1991, לאחר שנפטר הרב"ש, החלו להגיע אל מיכאל לייטמן אנשים רבים שביקשו ללמוד ממנו את שיטת הקבלה שקיבל ממורו הרוחני. הם התאספו בביתו של לייטמן שבבני ברק ולמדו יחד בספרי המקור של הקבלה האוטנטית.

זמן המימוש הרוחני

חכמת הלבהקבוצה שנוצרה קיבלה את השם "בני ברוך", על שם הרב ברוך אשלג, הרב"ש. מרבית התלמידים היו חילונים, שתוך כדי תהליך הלימוד בבני ברק קיבלו על עצמם את אורח החיים המקובל בעיר תוך שהתמקדו בפנימיות בלימוד שיטת הקבלה. בחלוף הזמן החלו תלמידיו של לייטמן לקרוא לו "רב" כביטוי של הערכה גדולה כלפיו, בהיותו מדריך רוחני בעל ידע עצום בחכמת הקבלה, העוסק במסירות בהוראה ובהעברת החכמה הלאה.

גישה זו הייתה נהוגה ביהדות מדורי דורות, נהוג היה לכנות אדם בתואר "רב" מכוח ההערכה שרוכשים כלפיו כאדם מכובד וגדול. כמו שאמרו חז"ל: "מה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחברו פרק אחד, או הלכה אחת, או אפילו דבור אחד על אחת כמה וכמה" (ילקוט שמעוני).

"הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד" (פרקי אבות). וכפי שהסביר הרב"ש: "דרך הבעל שם טוב הוא לקרוא בשם רבי, גם את מי שלומד עם תלמידיו תורת הנסתר". (הרב"ש, מאמר "דרך הבעל שם טוב")

חשוב לציין ולהדגיש שהרב ד"ר מיכאל לייטמן עוסק בלימוד ובהוראה של חכמת הקבלה המקורית בלבד. הוא לא הוסמך על ידי מוסד רבני ואינו עוסק בתפקידים הלכתיים מכל סוג. הוא אינו פוסק הלכה, הוא אינו מלמד הלכה, לא עוסק במתן שירותי דת, לא עורך חופה וקידושין וכן הלאה.

פרסום השיטה הרוחנית

בסוף שנות התשעים, בנו תלמידי הרב לייטמן אתר אינטרנט שאליו החלו להעלות את תכני המקור הקבליים. תוך זמן קצר הפך אתר זה לאתר הגדול בעולם ללימוד חכמת הקבלה, בעל היקף עצום של חומר קבלי. האתר מכיל את כתביהם של גדולי המקובלים בהם ספר הזוהר, האר"י הקדוש, בעל הסולם, הרב"ש, ואת כל שיעורי הרב לייטמן. כולם מוגשים לשירותו וללימודו של הקהל הרחב ללא תשלום.

בחלוף השנים הבינו תלמידי הקבוצה ששהותם בעיר בני ברק מקשה על רבים להתקרב ולהתחבר אל חכמת הקבלה המקורית, בגלל החשש מאורח חיים דתי וחזרה בתשובה. לכן בשנת 2002 הם הקימו מרכז חדש בפתח תקווה, והקבוצה הקטנה החלה לקלוט תלמידים רבים מכל הארץ והעולם, לערוך כנסים בינלאומיים רבים ולגדול בקצב מהיר. חברי "בני ברוך" פעלו בנחישות על מנת להפוך את חכמת הקבלה המקורית לנגישה עבור כל אדם שיחפוץ ללמוד אותה ולהתקדם רוחנית, ולכן בחרו בשם "קבלה לעם".

איך מתאימים טפט לחדר? ככה

ה"סוד" בעיצוב פנים מוצלח הוא עיצוב על זמני שישמור על רלבנטיות לאורך זמן וימצא חן בעינינו לאורך שנים ולא להיכנע לטרנדים חולפים שנמאסים מהר ויוצאים מהאופנה תוך כמה חודשים. מכיוון שטפטים הם חלק בלתי נפרד מעיצוב הבית, הכלל הזה נכון גם בבחירת טפטים, אך המגוון העצום הקיים היום מקשה על הבחירה. בגולדשטיין גלרי טפט מסבירים איך לבחור טפט לחדר או טפט לסלון, והם הסכימו להסביר גם לנו.

טפט דוגמהטפט לחדר ילדים
עיצוב חדרי ילדים הוא תמיד דילמה – רוב הילדים גם ישנים, גם משחקים וגם עושים שיעורי בית באותו חדר וצריך למצוא את האיזון הנכון בין עליזות לרוגע. בבחירת טפטים לחדרי ילדים, בעיקר ילדים צעירים, הורים רבים נוטים לבחור באופן כמעט אוטומטי בדוגמאות עליזות וצבעוניות ולכסות איתן את קירות החדר, וזו טעות.

כאשר מדובר בילדים צעירים אנחנו ממליצים להדביק טפט צבעוני ועליז על קיר אחד, בפינת המשחקים, ועל שאר הקירות להדביק טפט רגוע יותר, בצבע או דוגמא משלימים, שייתנו תחושה של רוגע. ילדים גדולים יותר כדאי ומומלץ לשתף בבחירת הטפט, תוך שמירת הכלל הזה. גם טפט עם דמויות אהובות כדאי להגביל לקיר אחד על שטח לא גדול, כיוון שהחיבה לדמויות השונות נוטה להתחלף כל כמה שנים.

טפטים לדוגמה
לשאר הקירות, אלה שאינם נושאים את המוטיב הנבחר, כדאי להעדיף טפטים בצבעים פסטליים, המשרים אווירה רגועה. צבעים קרים כמו ירוק וכחול נותנים תחושת מרחב בחדרים קטנים יותר ואילו גוונים חמים כמו חום, צהוב וכתום יכניסו הרבה אור וחמימות לחדרים גדולים.

מבחינת חומרים, בכל בית שיש בו ילדים קטנים כדאי להעדיף טפטים שניתנים לניקוי מהיר וקל, בפרט בחדר הילדים.

לאוהבי הדרמה
ישנם מקומות בבית, כמו הכניסה, לדוגמא, שניתן להשתמש בהם בטפטים דרמטיים ומפתיעים. הדפסים מבריקים או מטאליים, דוגמאות גיאומטריות בעלות נוכחות חזקה ועוד, יתאימו בשימוש מוגבל בחללים אחרים בבית, אבל במבואה הם ייתנו אפקט "וואו" לכל מי שייכנס, ובשימוש נכון יוכלו לתת תחושה של חלל גדול יותר.

ברוב הבתים המבואה היא המשך ישיר של חלל הבית, ולכן חשוב לשמור על המשכיות עיצובית גם בטפט, ולא ליצור הפרדה מוחלטת שתיצור התנגשות ויזואלית בין החללים.

תתחדשו!

להיות יהודי

מתחת לשולחן העולם נראה לנו הרבה יותר בטוח. נצמדנו האחד לשניה, מנסים לשמור זה על זו שמא נתגלה. אחי דימה לחש בגאווה : "השגתי את זה". מציג בפנינו לראווה את הפרי האקזוטי.

קלפנו את הבננה בשקט מופתי. הריח המתוק מילא אותנו בציפייה. דימה הושיט לי ואמר, פיצקי, קחי ביס ותעבירי לנסטיה( ככה קראנו לאנסטסיה, הבת של הדיירת מהחדר לידינו בדירה המשותפת שלנו)  נסטיה, בתורה, נתנה ביס והחזירה לדימה. שלושה ילדים רעבים -הבננה הזו היתה לנו ממש ממתק אלוהי.

זה בגלל  שבננות לא גדלות בשלג, ובפטרסבורג היה הרבה הרבה שלג. אז לא היו בננות.
"איפה  הילדים האלה?! "נשמעה זעקת שבר מהמטבח "נשבעת, הפעם הם יטעמו  מן החגורה כל כך הרבה שיספיק לכל חייהם! " סבתא פאולינה גילתה את אובדן הפרי. מוזר, חשבתי, סבתא בדרך כלל לא מתעצבנת עד כדי כך.. "אני יודעת שאתם שומעים. אוי ואבוי כמה יכאב לכם כשאמצא אתכם חוליגנים קטנים!"

"סבתא מתרגשת היום במיוחד" ציין דימה בלחש. שמענו את צעדיה הכבדים של סבתא מתקרבים. השתתקנו. קראנו בעיניים זה של זו וזו של זה שאם שלמות יש בנינו חשובה לנו חייבים להמציא תוכנית מילוט.  ממש עכשיו . "נפלח נקניק מהשולחן .

נשים קצת בקליפה של הבננה והחתול בטח…" לפתע מפת השולחן התרוממה. כבר היינו מוכנים לגרוע ביותר, אך במקום פניה הכעוסות של סבתא פאולינה,פגשו בנו פנים של אדם לא מוכר. אני בחיים לא אשכח את המבט בעיניים שלו. היה לו מבט מלחיץ וקר. בוחן כל תנועה שלנו. קראו לו בני, ברוך או משה. משהו כזה שאני לא ממש זוכרת. ככה זה זכרונות ילדות, כל כך ישנים ומתערבבים עם חלומות.

אני לא שייכת

"אני לא שייכת"….והדמעות חנקו את גרונה.

הנחתי ידי על כתפה, והשתיקה הייתה ארוכה. "איני מוצאת את מקומי כאן".

כך נפתחה השיחה בינינו.

לפני עשור הגיעה לארץ, כי הסבא הוא יהודי. היא חונכה בגולה כאתיאיסטית,  וערך אהבת האדם וכבוד האדם היו "הדת" שלה. אופטימית הגיעה לכאן, מתוך אמונה גדולה, שכאן היא תמצא את מקומה.  כסטודנטית רכשה השכלה, מקצוע מעניין השתלבה חברתית והאופק היה בהיר. עד לאותו רגע שבו נשאלה השאלה " את יהודייה"?

משהו בפנים התערער, הזדעק  צרב ונדם!

"עד לפני רגע הייתי אחת מהם, שמחתי בשמחתם  וכאבתי את כאבם, יחד העפלנו למקומות גבוהים  ויחד נפלנו וקמנו, והמשכנו. לא הורגשה שום מחיצה בינינו. גיל הנעורים  היפה שואב את שמחת החיים, זה הזמן לשעוט קדימה ללמוד, ליהנות ולהתקדם לעבר העתיד."

"נראה שהתאקלמת יפה בחברת בני הנוער, והספקת להתבגר ואף לחלום את העתיד כאן."

"למראית עין."

"כלומר?"

עד הרגע שבו נשאלתי לארץ מוצאי, ובאותה נשימה " את יהודייה?"

"נאלמתי , למה זה חשוב?  הקשרים בינינו היו מבוססים על יחסים של כבוד והערכה הדדיים. הכל זרם בטבעיות והרגשתי  שמצאתי את דרכי ומקומי.

עד לרגע שנשאלתי….והשבר לא איחר לבוא.  והשאלות נערמו בכאב גדול, והתהייה מי אני בעצם החלה לכרסם בנשמתי. "מי אני" "לאן אני שייכת"  "ולמה צריך להגדיר דת ומוצא?" " מדוע הדת מפרידה במקום לאחד" "הרי הדת מבוססת על הערכים האנושיים הבסיסיים,  איך פתאום הדת הופכת למכשול", ועוד ועוד .

"נראה שהמציאות טפחה לך על הפנים, ועכשיו צריך לגייס כוחות  כדי למצוא את התשובה."

"זה לא פשוט, כי אני  מתבוננת סביבי ומגלה, שהחברה בנוייה מגדרים, סטטוסים, מעמדות, עדות, מסגרות חברתיות, חוגים סגורים – וכל אחד דואג להיות שייך, אבל "הדת" בנתה את החומות הכי גבוהות . ואני שואלת את עצמי האם יש דרך למצוא מכנה משותף בין בני האדם, מעל השונות? האם יש ערך שעשוי לחבר בין בני האדם, למרות השונות? הנושא הזה מאוד מעניין אותי, והייתי רוצה לשמוע רעיונות ודעות, איך ניתן לגשר  על הפערים האלה , כדי להבטיח סביבה שארגיש בה שייכת".

בואי נפתח את הנושא בפני הקוראים – אולי נמצא תשובה,"   בדרך זו עקפתי את המבוכה שהייתי בה, כי לא היו לי תשובות.

הטריק שכולם חייבים להכיר

ישנו טריק ישן נושן שתמיד עובד עבור מי שבאמת מחפש להיות מאושר. יש שיגידו שזו קלישאה ואולי אגדה או סיפורים שסבתא אוהבת לספר שוב ושוב אבל עם האמת קשה להתווכח. טבעה של האמת הוא להטיח את עצמה בפנים ובדרך כלל בזמן שלא הכי נוח לנו. אין מה לעשות עם העובדה הזאת מלבד דבר אחד פשוט. להסכים עם האמת, לרצות אותה ולחפש אותה בנרות לפני שהיא תנחת עלינו יום בהיר אחד כמו מס הכנסה.

אז מהי אותה אמת ואיזה טריק כולנו חייבים להכיר?

למי שמוכן ללמוד ולהפנים יש מזל גדול. ומי שלא, עוד יבוא יומו. האמת היא פשוטה מאוד ואין בה תחכום מיותר. לפי האמת מי שזוכה לאהוב את האחר ולצאת מהאינטרס הצר שלו, יחיה חיים טובים ומאושרים. זו האמת, וככזאת כמובן שקשה לקבלה ועוד יותר מאתגר ליישם אותה בחיי היומיום שלנו. אבל זו עובדה והיא קיימת ולכן הבחירה שלנו היא האם להכיר בה ולחיות על פיה או להתעלם ולקבל חבטות מהחיים עד שנכיר בה.

חלק מאתנו כבר ניחשו מהו אותו טריק מדובר. אולי אותו טריק לא מושך ומפתה במיוחד אבל זה מה שעובד וזה בדוק ומנוסה. כל מה שצריך זה להשתדל לאהוב את האחר, את מי שמולך. לקבל ולהרחיב את הלב מתוך רצון להתייחס לזולת כמו אל עצמי. במילים פשוטות עתיקות ואמתיות זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". אותו חוק המציאות עליו מדברים חכמי כל הדורות אשר אינו משתנה ורק הופך לנחוץ עוד יותר עם חלוף השנים.

בעולם של אגו בו אדם לאדם זאב וניצול הוא שם המשחק, האמת הזו נדרשת להתממש יותר מאי פעם. בעידן שמקדש את האני מול האחר וערכים של ערבות הדדית הם משהו זר ומנוכר, אותה אמת מתגלה כאור מתוך החושך. אותה אמת גדולה שטומנת בחובה את המפתח לחיים מאושרים ומשוחררים מעול השעבוד לאגו הצר, פורצת כלבה מלוע הר האגו הגועש. כיום, יותר מאי פעם, אנו מחויבים להישמע לצו השעה ולהתחיל לאהוב מעל הפערים התהומיים. עד כדי כך נעשה דחוף העניין, שאם לא נזדרז לממשו אנו עלולים לחוות אסונות בסדר גודל שטרם היו.

לאהוב זה טוב וזאת כל אחד יודע אז מה עוצר בעדנו?

חכמת הקבלה

טוב, אז ככה… הרבה זמן לא כתבתי על חוכמת הקבלה. העליתי פוסטים שיתפתי קבצי שמע, הזמנתי לערבי מבוא (והגיעו הרבה לא רק בקבוצה בראשון, אלא בכל הארץ). אני באמת שמחה שאנשים מתחילים לחפש, שלא שבעי רצון ממה שקורה. אחרי הכל מה קורה? כלום!!! מרדף יום יומי אחרי כסף, כבוד, רייטינג, שקרים וסילופים עבור רייטינג ואפשר להמשיך נכון? שלא לדבר על השנאה ההולכת וגגוברת בינינו, בין אלה שלפעמים פשוט חושבים שונה/אחרת. אז לא רק שמה שאנו רואים זו ההשתקפות של "האני" של כל אחד, אלא אם נבין ונלמד איך לשנות את היחסים בינינו, מן הסתם נראה דברים אחרים במציאות. ואם רובנו, לא כולנו כי ברור שעוד יהיו שלא יסכימו לזה, אבל אם רובנו נשנה את היחס שלנו למציאות, המציאות תשתנה ואין ספק שכבר השאר יוכלו לראות את השינוי. ועל כל זה סך הכל מדברת חוכמת הקבלה – על שינוי תפיסת המציאות ומתוך כך מתגלים לאדם ידיעות והבנות איך מתוך שינוי היחס שלו הוא יכול להתחיל לנהל את חייו נכון יותר. הרבה יחשבו וואלה אולי אלמד איך לעשות עוד כסף, אולי איך להגיע למעמד רם יותר בחברה ועוד… אבל את הדבר הכי חשוב לכולנו לא תמיד זוכרים. איך להיות מאושר. ומה זה אדם מאושר? אדם ששלם עם עצמו (גם עם עשה טעיות) אדם שמח- גם אם יש רגעי עצב, אדם שמרגיש ויודע בידיעה מוחלטת שחייו ומה שקורה בחייו תלוי אך ורק בו. אז מי בתוך תוכו לא רוצה להיות מאושר באמת? לכן לאורך חיינו אנו מתפתחים ומחפשים דברים שימלאו אותנו, בכל מיני צורות, לימודים, פסיכולוגים, גרפולוגים, נסיעה להודו, תאילנד ועוד ועוד ועוד…. ולאחר מכן מה? הריקנות חוזרת, שיגרת החיים חוזרת ו… "עולם כמנהו נוהג". אבל, והאבל הזה הוא גדול מאוד, הוא כל החיים של כולנו, אם נבין איך אנו מנוהלים ואיזה כלים יש לרכוש כדי לנהל את עצמנו, האדם מתמלא בכל יום מחדש ומפסיק להרגיש את הריקנות. ולמה זה קורה???? למה האדם שמתמלא, אף פעם לא שבע ונמצא בחיפוש נוסף אלא מרגיש מילוי תמידי שמחה ואושר? זה בדיוק מה שמקנה חוכמת הקבלה. בפשוטה. לא אמונות, לא שטיפות מוח,לא חוטים אדומים וקמעות, לא ברכות…. אך ורק הרצון לרכוש את הכלים הללו, לדעת על עצמי ואיך אני מנוהל, הרצון לשינוי היחס שלי, הם אלה שמשנים לאדם את תפיסת המציאות.

אז באהבה גדולה מזמינה את כולם לבדוק מה היא באמת חוכמת הקבלה, מדוע היא נקראת "תרופה" מדוע היא נקראת חוכמת האמת, ומדוע היא הדרך היחידה שנותנת תשובות אמיתיות וברורות לכל מי שחפץ בכך.

חזרתי

היי, מה שלומך? זאת שוב אני, חזרתי, כן ברחתי ואז פשוט נשבר לי מהכל…. כמו שאתה מכיר אותי תמיד חוזרת. באתי  לבקש ממך יכולת להתגבר, תאפשר את היכולת לעלות מעל העצמי הקטן השבור שלי, שאוכל לראות מלמעלה את ההצגה בה אני משתתפת, ולהכיר אותך הבמאי שיודע את התסריט מתחילתו ועד לסופו.

תן לי הזדמנות לשנות את סוף ההצגה, חייב לשנות, זה גורל כתוב מראש אבל אני יודעת שאפשר גם אחרת, ישנן עוד אפשרויות, שינוי תסריט…., אני רוצה לראות דרך העיניים שלך, אני רוצה להבין את התבונה שלך, תטהר אותי,  ידוע שתבונתך מעל השכל האנושי שלי הקטן והצר.

הלב הקטן, שבור לריסים, אני זוכרת שרמזת לי לפני כמה ימים שצריך לאסוף את הרסיסים ולהדביק אותם חזרה, חלקיק ועוד חלקיק , חלקי הלב השבורים שסובבים אותי, הם תלויים בי, הם מיובשים וחסרים, תעזור לי לאסוף אותם, ללקט אותם, לבנות יחד לב שלם, חזק, שיוכל לעמוד יציב מול תעתועי החיים, אשר אתה מביים אותם….

אתה אוהב אותנו כמו אבא טוב, יותר ממה שאנו מסוגלים לאהוב את ילדנו, אתה נהנה כשאנחנו מסתדרים ועצוב לך כשאנחנו אגואיסטים ולא מצליחים להבין האחד את השני…., כתוב: "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק", אם כן, צריך לעשות כאן מאמץ עבורך, בלי ויתורים, מאמץ מעל החשבונות שלנו, אני יודעת שאתה שווה את זה.

טוב, כמו תמיד אתה יודע להקשיב לבקשות שלי,  אולי תיתן גם לי יכולת כזו להקשיב לאחרים…..

חדל דיבורים ועכשיו למעשים, אנחנו נעשה עוד מאמץ לחיבור החלקים, נתאמץ  ואם זה יעייף אותנו, ניקח כוחות אחד מהשני, בטוח נצליח, לא נאכזב אותך…. ואז תתחיל להרגיש קצת נחת מאיתנו….  חיכית מספיק אבא יקר….

חברת השפע

החברה המערבית בעידן הנוכחי מוגדרת כחברה צרכנית בין אם אלו מכוניות, חולצות או כסאות בר. אם בעבר בני אדם היו מסתפקים במזון ומים לפי צרכי גופם בלבד ובמחסה מינימלי, היום המצב שונה לחלוטין. בימינו, כל ילד ואפילו תינוק מתגורר בחדר משלו ולובש בגדים שנרכשו במיוחד עבורו, משחק במגוון עצום של צעצועים חדשים ואוכל הרבה מעבר לדרישת הגוף. העושר החומרי שמקיף כל אחד ואחת מאתנו הוא בל יתואר. אם נשווה זאת לתקופות קדומות נגלה כי אדם ממוצע ומטה חי כיום כמו שחיו מלכים מן ההיסטוריה.

נכון שגם בימינו, עם כל האבסורד העמוק שבדבר, אנשים מתים מרעב סביב כדור הארץ, אבל כאשר מדובר בחברה המערבית, חברת השפע, אנו עדים לתופעה של צרכנות יתר וחומריות שעולה על גדותיו של כל הגיון בריא.

השינוי ברמת הצריכה של האדם החל להתפתח עם תחילת המפכה התעשייתית במאה הקודמת. מכונות הומצאו והחליפו ידיים עובדות, תחומים חדשים פותחו ואנשים רבים שידרגו את חייהם בעקבות המצאות טכנולוגיות שהונגשו לכלל האוכלוסייה. אנשים מילאו את צרכי גופם ביתר קלות והחלו לצרוך מעבר להכרחי. הצריכה הפכה ממקור הישרדותי למקור להנאה והפגנת מעמד חברתי.

אדם שיכל לרכוש יותר מוצרים וחפצים הפגין את עושרו לעיני כל וכך זכה לכבוד ולשליטה.

ברבות הימים, האנשים הורגלו שאדם מוגדר על פי עושרו החומרי והונו האישי. כך החברה התחנכה להעריך בני אדם ולכבד אותם, על פי כיסם בלבד. אדם מצליח הוא אדם שיש לו המון כסף ומכאן נוצר לחץ ומתח רב סביב המרדף אחר ממון או מקצוע ששכרו מובטח בצדו.

ההשפעות של תמורות אלו ונוספות, השפיעו בין היתר על מצבו האקולוגי של כדור הארץ. עוד ועוד מפעלים הוקמו ועוד משאבים מן האדמה ומהים שימשו כחומרי גלם לתעשייה וכך הגענו למצב שכמעט ולא נותר דבר שלא נוצל עד תום. מצב היערות בכי רע, מצב האקלים קיצוני מאי פעם, התחזיות יצאו מכלל שליטה וניבוי וכולנו משלמים ועוד נשלם את המחיר.

בעקבות המשברים הללו, קמו חברות שהחליטו להתאגד סביב נושא הצריכה ולמזער את נזקיו. אחד הפתרונות נקרא כלכלת השיתוף. על פי שיטה זו אנשים משתפים זה עם זה את משאביהם ונכסיהם וכך מצמצמים באופן משמעותי את הייצור המוקצן.

לדוגמה, כאשר ילדים של משפחה מסוימת גדלו אז חפציהם ובגדיהם שכבר לא משמשים אותם יימכרו ואף יימסרו ללא תמורה למי שזקוק. באופן זה נמנעת רכישה מיותרת של מוצרים וכך פוחת הצורך בייצור וזיהום הסביבה הכרוך בו.

ישנם עוד פתרונות רבים לבעיה אך לכולם מכנה משותף אחד, חיבור של בני אדם סביב מטרה משותפת כמו שמציע מיכאל לייטמן. יתרון נוסף של השגת המטרה הזו הוא הורדת יוקר המחייה והעומס הכלכלי שפוקד המונים.

חוקר בלש

עיינתי באינטרנט משועמם כמנסה למצוא פריצת דרך לווירוס אופייני שתכף יציע אלי חברות בפייסבוק, או יציע לרכוש בהזדמנות דירה בקרקע שאינה קיימת ממש .. כשלפתע קפץ מעצמו נושא מלחמת יום הכיפורים.

ולי, לאחר 4 מלחמות וקשיים בהתמודדות עם מחזות עקובי דם, והכרות עם חבלן צעיר שנהרג ביום הראשון במלחמה, עלתה לי מחשבה דמיונית ממש, הזויה לגמרי, כי בכל פעם שבמדינת ישראל היה איזשהו מאפיין של עוצמה צבאית או מצעד גאווה צבאי… מדינות ערב החלו מייד אחר כך… במלחמה. הייתי חייב לבדוק את זה, אפילו רק בשביל הסקרנות ומיד…

כולי נרגש ונפעם מגילוי שאולי עלה והצליח לי, וכמו זוכה לפרס נובל על גילוי העתיד… עיינתי מייד באינטרנט…חיפשתי וחיפשתי והפכתי תאריכים והצלבתי מידע… בודק ובודק האם הסברה שלי בכלל יש לה מציאות והיא נכונה… ואכן נתקלתי בזה:
ירושלים 1973: המצעד הצבאי האחרון של ישראל • צפו
בשנת 1973, במלאות חצי יובל להקמת המדינה ורגע לפני מלחמת יום כיפור הכואבת, נערך מצעד צבאי בירושלים – האחרון בתולדות המדינה • המפגן המרשים כלל כ-400 מטוסים, משט של חיל הים, תצוגת כלי ארטילריה חדשים, ג'יפים ודגלנים …
סברתי התגלתה כנכונה!!!
אכן, זה בדיוק כך התרחש ואירע!!! בכל שלאחר מצעד צבאי נפתחה מלחמה!!! בשוק וממש בהלם וכשאני מנסה לחדור למושג החכמה וההגיון…

תיכף עלתה בי מחשבה יותר מצמררת, יותר רצינית יותר עמוקה…
הרי מה בכלל החשיבות לכך שאנו חזקים ויציבים ובעלי טנקים ומטוסים וחיילים מעולים ומאובזרים עם נגמשים חדישים ומטוסים חכמים … הרי כי כעת כאשר אין מלחמה, הרי אנו אוחזים בסכינים, ודוקרים ופוגעים ומרמים זה בזה…?!!!

הרגשתי כמו חוקר בלש שמנסה להבין ובכן מהי או בעצם ועל מה נעמדת מוחלטות עוצמתה של ישראל, או מה בעצם יותר מסוכן… האויבים, או בני העם זה לזה… כשאין מלחמה? !
הסתבר, כי תוך כדי בדיקת הרעיון באינטרנט, גם גיליתי כי לא רק שאנו מדינה שיכולה להאכיל את כל העולם ולהעניק טוב ואושר בהמצאותיה ובעוד ועוד טוב שמפיקה מעצמה, אלא שאנו מפגינים חולשה רוב הזמן.

המרצה להיסטוריה, כשלמדתי באוניברסיטה, פעם אמר, כי אם נבחן על מפת ההיסטוריה, נגלה כי בכל פעם שלא היינו מאוחדים, היו תוקפים אותנו וכמובן שגם מצבינו הכלכלי היה ירוד ולגמרי נחלש …

אז מה אגיד לכם… לא חבל, בשביל מה לסבול… הרי החוסן לא בצבא ולא בעוצמת החיילים ולא בהוצאות רכישת כלי מלחמה ולא בשום דבר דומה… אלא בחיזוק הקשר בין כל אחד ואחד בינינו והפסקת הפגיעה… בנו… בזולת !!!

מהי מוזיקה למעשה?

המילה מוזיקה מגיעה מיוונית עם המשמעות של אומנות של המוזות. מכירים את כל רעיון המוזה? אז זה משם. למעשה מוזיקה היא אומנות הסידור של רעשים ושקט בתוך מרחב הזמן. תחשבו על זה, כולנו מתקיימים במרחב של זמן ובמרחב הזה יכול להיות 0 או 1, היינו שקט או רעש. אך גם לרעש ישנם גוונים כגון מהו גובהו של הצליל – מה שגורם לשינוי במלודיה ובהרמוניה, הקצב של היצירה, הדינמיקה שלה, המגוון והמרקם. האחרונים קצת דומים לאוכל, לא? אמרתי לכם שאני סבור כי יש קווי הגבלה מדהימים בין אוכל למוזיקה כי שניהם יצירות במרחב החברתי הנגזרות כולן מהקשרים תרבותיים וחברתיים המשפיעים על אופן היצירה והביצוע שלה. רק שבאוכל ישנם טעמים שונים איתם משחקים הרי שבמוזיקה ישנם רעשים שונים שאיתם משחקים. אך כאמור כולם נטועים עמוק בתוך הרשת החברתית שלנו, לכן להגיד רשת חברתית של מוזיקה זה בעצם להגיד מוזיקה בעצמה.

ישנה מוזיקה מאורגנת מראש וישנה מוזיקה מאולתרת, שני הסוגים הללו מאפשרים אינטרקציה חברתית משמעותית תחת סדר או של התארגנות עצמית מתוך כאוס. למוזיקה גם סוגות שונות, כי אנחנו בני האדם אוהבים לחלק לג’אז, בלוז, רוק, קלאסי, האוס, פופ, רוק ועוד אך במציאות המעברים בין הסוגות הם מאוד עדינים ומטושטשים ולרוב קשה להבדיל באופן חד וחותך בין יצירה אחת לחברתה הדומה לה. אלא אם כמובן מדובר ביצירות שונות בצורה עמוקה כגון דיוויד גואטה ומוצרט.

המשך המאמר

סגנונות מוזיקה שונים – מוזיקה רומנטית

התקופה הרומנטית של המאה ה19 במוזיקה החלה להתפתח בתחילת המאה ה-19, עם שמות כמו בטהובן ושוברט. הזרם הרומנטי באמנות נובע בראש ובראשונה מהמצב העכשווי והאירועים המשפיעים עליו בחיי היומיום. רוב הנושאים הרומנטיים עוסקים במהות הקיום האנושי, במו יצרים, אכזריות האדם, היחס לזולת, כוחות הטבע, האדם החלש וחסר האונים. לכן המלחינים הציגו סגנון דרמטי יותר והרבה יותר רגשי.המוזיקה מצאה סגנונות, שימושים וביטויים חדשים דרך הרגש והטכניקה. חל שינוי עמוק בכל אופן היצירה ונעשה שימוש באקורדים מורכבים יותר ובניגודיות גדולה יותר בין חלקי היצירה.

סגנונות מוזיקה שונים – מוזיקת הבארוק

תקופת הבארק שאינה מוגדרת היטב אך נהוג לאפיין אותה בין 1600-1750 והייתה מאופיינת ברגשנות, בריאליזם ובפאר. אלמנטים אלו גם מצאו את מקומם במוזיקה שנוצרה באותה תקופה וחלקה שרדה לתקופות מאוחרות יותר. בין המלחינים המוכרים ניתן למצוא את באך ויצירותיו המדהימות. בניגוד לסגנון הרנסאנס שהתאפיין בסימטריה, איזון ורוגע ופנה אל השכל והשכנוע, סגנון הבארוק הוא הרבה יותר מורכב, מנסה למזג ניגודים יחד עם תנועה ודרמה בניסיון לפנות אל הרגש ואל הדמיון.

סגנונות מוזיקה שונים – מוזיקת הרנסאנס

תקופת הרנסנס שבין 1400-1600  באירופה היוותה את תחילתה של עליית החילוניות לאחר מאות שנים של שלטון הכנסיה. כחלק מתפיסת עליונות האדם התפתחה לה מוזיקה חילונית שניסתה לשרת את האדם אך עדיין הסתמכה ברובה על יצירות דתיות. מה שמיוחד בתקופה זו בנוסף היא המצאת הדפוס שסייעה להתפשטות והפצה של יצירות וסגנונות חדשים ברחבי אירופה ועד היום מוכרים לנו מלחינים בולטים מאותה תקופה.

איך נשמעה מוזיקה בתקופה הפרה היסטורית?

דמיינו לעצמכם איך נשמעה מוזיקה לפני עשרות אלפי שנים כשאבותינו הקדמונים התחרו על משאבים מול ניאנדרתלים והומו ספיינס אחרים. כאשר האש רק התגלתה ולראשונה חשכת הלילה פינתה את מקומה לחום ולאור של הגילוי החדש. עת ישבו אותם חצאי אדם חצאי קופים סביב המדורה וניסו ליצור קשר ביניהם, כאשר הם התסכלו על שמי הלילה זרועי הכוכבים וניסו לגלף חליל מעץ או מחלקי עצמות שנותרו מהארוחה האחרונה. חוקרים משערים כי המוזיקה אותה עת היתה מורכבת בעיקר מקצב וומנגינה היינו מלודיה וריתמיקה ושאבותינו עשו שימוש בכלי הקשה בדמות אבנים, מקלות ואולי גם עצמות. יש סברה שייתכן ובמקומות מסויימים נמצאו כלי מיתר השייכים לתקופות עתיקות מאוד אך כאמור קשה מאוד להבין או לדמיין כיצד מוזיקה מסוג זה נשמעה.

מה שכן ידוע הוא שמתחילת תיעוד ההיסטוריה הכתובה אפשר למצוא בתרבויות שונות לחלוטין כגון התרבות ההודית והיוונית וגם הערבית התייחסויות למוזיקה כאל דבר נשגב ואלוהי, כמשהו שהוא חלק בלתי נפרד מההרמוניה של הטבע. לאחר עלייתה של רומא ירדה קצת המוזיקה באגן הים התיכון בחשיבותה בטקסים הדתיים והחברתיים ושולבה בעיקר במצעדי ניצחון אך לא תפסה עוד את אותו מקום חברתי מרכזי שהיה לה לפני כן.

עם עלייתה של הנצרות והכנסייה חזרה המוזיקה לקדמת הבמה ושוב דרך האלמנט הדתי – אלוהי – רוחני ומימי הביניים ובהמשך גם בתקופת ההשכלה למוזיקה כבר היה חלק בלתי נפרד מהתרבות ומעמד החברתי ששרר במקומות שונים ובתקופות שונות.

מהי מוזיקה למעשה? חלק שני

כמו שכבר כתבתי בתרבויות שונות למוזיקה חלק בלתי נפרד מהחיים ויש הרואים בה חלק מהטבע עצמו. במסורות פילוסופיות יווניות וגם הודיות ניתן למצוא חלוקה של המוזיקה למאונכת ומאוזנת בדומה לחלוקה של עצמים פיזיים או תופעות טבעיות שונות.

אנו רואים במחקר המוזיקה השפעות של אופנות חברתיות בדומה לאופן של חקירת הטבע. בתקופות בהן הוגדר הטבע כהרמוני, היתה שאיפה דומה להגדרתה של המוזיקה וביטויים שונים המתייחסים למוזיקה כהרמוניה מסודרת של הטבע השתלבו עמוקות בשפה. לעומת זאת בתקופות של הסתכלות על הטבע ככאוטי יש אשר הגדירו את המוזיקה כחוסר סדר או אוסף של רעשים ושקט המתחברים יחד לדבר שלם אחד, בתקופות פוסט מודרניות יש אשר ראו במוזיקה דבר חברתי לחלוטין כולל ההגדרה מהי שקט ומהו רעש. קל להבין זאת אם מסתכים על עוצמות הווליום הנדרשות כיום לסוגים מסויימים של מוזיקה. ייתכן ואחרי שהקשבתם לשירים כאלו כבר תתקשו לשמוע בכלל שום דבר אחר. ייתכן ואף שקט אצלכם יאופיין כציפצוף ארוך ודק באוזניים לאורך זמן.

בגישה כזו גם היחיד הוא שקובע עבור עצמו מהי מוזיקיה וייתכן כי לילד קטן קול דפיקות הפטיש הנשנות בארגז המשחקים הם סוג של מלודיה הרמונית היוצרת שלמות בינו לבין הסביבה בתוך ההקשר החברתי שבו הוא חי באותו הרגע.

חזרה לחלק הראשון של המאמר

סגנונות מוזיקה שונים – דיוויד גואטה

דיוויד גואטה הוא אומן צרפתי יהודי שהחל לפעול בסוף המאה ה20 ומייצג את הזרם של התקליטנים הגדולים בתקופתנו שעורכים קונצרטי ענק ומרקידים אנשים באמצעות רימקסים קצביים לשירים ידועים. הוא הוציא מספר אלבומים מצליחים ומייצג את התרבות הקצבית בעידן הדיגטלי אינטרנטי שבו אנו חיים ובו מתחברים אנשים שונים לקהל אחד גדול הקופץ יחד לאותם תדרים ולאותה שמחה במעין טקס דתיחילוני.

הופעת השיא של גואטה היתה בפתיחת משחקי היורו בשנת 2016 בצרפת ומשמשת עדות נוספת לשילוב התרבותי בין הספורט העכשווי והמוזיקה העכשווית באופן דומה למה שנעשה עם קונצרטי הרוק במשחקי הסופרבול בארה"ב.