אני לא שייכת

"אני לא שייכת"….והדמעות חנקו את גרונה.

הנחתי ידי על כתפה, והשתיקה הייתה ארוכה. "איני מוצאת את מקומי כאן".

כך נפתחה השיחה בינינו.

לפני עשור הגיעה לארץ, כי הסבא הוא יהודי. היא חונכה בגולה כאתיאיסטית,  וערך אהבת האדם וכבוד האדם היו "הדת" שלה. אופטימית הגיעה לכאן, מתוך אמונה גדולה, שכאן היא תמצא את מקומה.  כסטודנטית רכשה השכלה, מקצוע מעניין השתלבה חברתית והאופק היה בהיר. עד לאותו רגע שבו נשאלה השאלה " את יהודייה"?

משהו בפנים התערער, הזדעק  צרב ונדם!

"עד לפני רגע הייתי אחת מהם, שמחתי בשמחתם  וכאבתי את כאבם, יחד העפלנו למקומות גבוהים  ויחד נפלנו וקמנו, והמשכנו. לא הורגשה שום מחיצה בינינו. גיל הנעורים  היפה שואב את שמחת החיים, זה הזמן לשעוט קדימה ללמוד, ליהנות ולהתקדם לעבר העתיד."

"נראה שהתאקלמת יפה בחברת בני הנוער, והספקת להתבגר ואף לחלום את העתיד כאן."

"למראית עין."

"כלומר?"

עד הרגע שבו נשאלתי לארץ מוצאי, ובאותה נשימה " את יהודייה?"

"נאלמתי , למה זה חשוב?  הקשרים בינינו היו מבוססים על יחסים של כבוד והערכה הדדיים. הכל זרם בטבעיות והרגשתי  שמצאתי את דרכי ומקומי.

עד לרגע שנשאלתי….והשבר לא איחר לבוא.  והשאלות נערמו בכאב גדול, והתהייה מי אני בעצם החלה לכרסם בנשמתי. "מי אני" "לאן אני שייכת"  "ולמה צריך להגדיר דת ומוצא?" " מדוע הדת מפרידה במקום לאחד" "הרי הדת מבוססת על הערכים האנושיים הבסיסיים,  איך פתאום הדת הופכת למכשול", ועוד ועוד .

"נראה שהמציאות טפחה לך על הפנים, ועכשיו צריך לגייס כוחות  כדי למצוא את התשובה."

"זה לא פשוט, כי אני  מתבוננת סביבי ומגלה, שהחברה בנוייה מגדרים, סטטוסים, מעמדות, עדות, מסגרות חברתיות, חוגים סגורים – וכל אחד דואג להיות שייך, אבל "הדת" בנתה את החומות הכי גבוהות . ואני שואלת את עצמי האם יש דרך למצוא מכנה משותף בין בני האדם, מעל השונות? האם יש ערך שעשוי לחבר בין בני האדם, למרות השונות? הנושא הזה מאוד מעניין אותי, והייתי רוצה לשמוע רעיונות ודעות, איך ניתן לגשר  על הפערים האלה , כדי להבטיח סביבה שארגיש בה שייכת".

בואי נפתח את הנושא בפני הקוראים – אולי נמצא תשובה,"   בדרך זו עקפתי את המבוכה שהייתי בה, כי לא היו לי תשובות.

הטריק שכולם חייבים להכיר

ישנו טריק ישן נושן שתמיד עובד עבור מי שבאמת מחפש להיות מאושר. יש שיגידו שזו קלישאה ואולי אגדה או סיפורים שסבתא אוהבת לספר שוב ושוב אבל עם האמת קשה להתווכח. טבעה של האמת הוא להטיח את עצמה בפנים ובדרך כלל בזמן שלא הכי נוח לנו. אין מה לעשות עם העובדה הזאת מלבד דבר אחד פשוט. להסכים עם האמת, לרצות אותה ולחפש אותה בנרות לפני שהיא תנחת עלינו יום בהיר אחד כמו מס הכנסה.

אז מהי אותה אמת ואיזה טריק כולנו חייבים להכיר?

למי שמוכן ללמוד ולהפנים יש מזל גדול. ומי שלא, עוד יבוא יומו. האמת היא פשוטה מאוד ואין בה תחכום מיותר. לפי האמת מי שזוכה לאהוב את האחר ולצאת מהאינטרס הצר שלו, יחיה חיים טובים ומאושרים. זו האמת, וככזאת כמובן שקשה לקבלה ועוד יותר מאתגר ליישם אותה בחיי היומיום שלנו. אבל זו עובדה והיא קיימת ולכן הבחירה שלנו היא האם להכיר בה ולחיות על פיה או להתעלם ולקבל חבטות מהחיים עד שנכיר בה.

חלק מאתנו כבר ניחשו מהו אותו טריק מדובר. אולי אותו טריק לא מושך ומפתה במיוחד אבל זה מה שעובד וזה בדוק ומנוסה. כל מה שצריך זה להשתדל לאהוב את האחר, את מי שמולך. לקבל ולהרחיב את הלב מתוך רצון להתייחס לזולת כמו אל עצמי. במילים פשוטות עתיקות ואמתיות זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". אותו חוק המציאות עליו מדברים חכמי כל הדורות אשר אינו משתנה ורק הופך לנחוץ עוד יותר עם חלוף השנים.

בעולם של אגו בו אדם לאדם זאב וניצול הוא שם המשחק, האמת הזו נדרשת להתממש יותר מאי פעם. בעידן שמקדש את האני מול האחר וערכים של ערבות הדדית הם משהו זר ומנוכר, אותה אמת מתגלה כאור מתוך החושך. אותה אמת גדולה שטומנת בחובה את המפתח לחיים מאושרים ומשוחררים מעול השעבוד לאגו הצר, פורצת כלבה מלוע הר האגו הגועש. כיום, יותר מאי פעם, אנו מחויבים להישמע לצו השעה ולהתחיל לאהוב מעל הפערים התהומיים. עד כדי כך נעשה דחוף העניין, שאם לא נזדרז לממשו אנו עלולים לחוות אסונות בסדר גודל שטרם היו.

לאהוב זה טוב וזאת כל אחד יודע אז מה עוצר בעדנו?

חכמת הקבלה

טוב, אז ככה… הרבה זמן לא כתבתי על חוכמת הקבלה. העליתי פוסטים שיתפתי קבצי שמע, הזמנתי לערבי מבוא (והגיעו הרבה לא רק בקבוצה בראשון, אלא בכל הארץ). אני באמת שמחה שאנשים מתחילים לחפש, שלא שבעי רצון ממה שקורה. אחרי הכל מה קורה? כלום!!! מרדף יום יומי אחרי כסף, כבוד, רייטינג, שקרים וסילופים עבור רייטינג ואפשר להמשיך נכון? שלא לדבר על השנאה ההולכת וגגוברת בינינו, בין אלה שלפעמים פשוט חושבים שונה/אחרת. אז לא רק שמה שאנו רואים זו ההשתקפות של "האני" של כל אחד, אלא אם נבין ונלמד איך לשנות את היחסים בינינו, מן הסתם נראה דברים אחרים במציאות. ואם רובנו, לא כולנו כי ברור שעוד יהיו שלא יסכימו לזה, אבל אם רובנו נשנה את היחס שלנו למציאות, המציאות תשתנה ואין ספק שכבר השאר יוכלו לראות את השינוי. ועל כל זה סך הכל מדברת חוכמת הקבלה – על שינוי תפיסת המציאות ומתוך כך מתגלים לאדם ידיעות והבנות איך מתוך שינוי היחס שלו הוא יכול להתחיל לנהל את חייו נכון יותר. הרבה יחשבו וואלה אולי אלמד איך לעשות עוד כסף, אולי איך להגיע למעמד רם יותר בחברה ועוד… אבל את הדבר הכי חשוב לכולנו לא תמיד זוכרים. איך להיות מאושר. ומה זה אדם מאושר? אדם ששלם עם עצמו (גם עם עשה טעיות) אדם שמח- גם אם יש רגעי עצב, אדם שמרגיש ויודע בידיעה מוחלטת שחייו ומה שקורה בחייו תלוי אך ורק בו. אז מי בתוך תוכו לא רוצה להיות מאושר באמת? לכן לאורך חיינו אנו מתפתחים ומחפשים דברים שימלאו אותנו, בכל מיני צורות, לימודים, פסיכולוגים, גרפולוגים, נסיעה להודו, תאילנד ועוד ועוד ועוד…. ולאחר מכן מה? הריקנות חוזרת, שיגרת החיים חוזרת ו… "עולם כמנהו נוהג". אבל, והאבל הזה הוא גדול מאוד, הוא כל החיים של כולנו, אם נבין איך אנו מנוהלים ואיזה כלים יש לרכוש כדי לנהל את עצמנו, האדם מתמלא בכל יום מחדש ומפסיק להרגיש את הריקנות. ולמה זה קורה???? למה האדם שמתמלא, אף פעם לא שבע ונמצא בחיפוש נוסף אלא מרגיש מילוי תמידי שמחה ואושר? זה בדיוק מה שמקנה חוכמת הקבלה. בפשוטה. לא אמונות, לא שטיפות מוח,לא חוטים אדומים וקמעות, לא ברכות…. אך ורק הרצון לרכוש את הכלים הללו, לדעת על עצמי ואיך אני מנוהל, הרצון לשינוי היחס שלי, הם אלה שמשנים לאדם את תפיסת המציאות.

אז באהבה גדולה מזמינה את כולם לבדוק מה היא באמת חוכמת הקבלה, מדוע היא נקראת "תרופה" מדוע היא נקראת חוכמת האמת, ומדוע היא הדרך היחידה שנותנת תשובות אמיתיות וברורות לכל מי שחפץ בכך.

חברת השפע

החברה המערבית בעידן הנוכחי מוגדרת כחברה צרכנית בין אם אלו מכוניות, חולצות או כסאות בר. אם בעבר בני אדם היו מסתפקים במזון ומים לפי צרכי גופם בלבד ובמחסה מינימלי, היום המצב שונה לחלוטין. בימינו, כל ילד ואפילו תינוק מתגורר בחדר משלו ולובש בגדים שנרכשו במיוחד עבורו, משחק במגוון עצום של צעצועים חדשים ואוכל הרבה מעבר לדרישת הגוף. העושר החומרי שמקיף כל אחד ואחת מאתנו הוא בל יתואר. אם נשווה זאת לתקופות קדומות נגלה כי אדם ממוצע ומטה חי כיום כמו שחיו מלכים מן ההיסטוריה.

נכון שגם בימינו, עם כל האבסורד העמוק שבדבר, אנשים מתים מרעב סביב כדור הארץ, אבל כאשר מדובר בחברה המערבית, חברת השפע, אנו עדים לתופעה של צרכנות יתר וחומריות שעולה על גדותיו של כל הגיון בריא.

השינוי ברמת הצריכה של האדם החל להתפתח עם תחילת המפכה התעשייתית במאה הקודמת. מכונות הומצאו והחליפו ידיים עובדות, תחומים חדשים פותחו ואנשים רבים שידרגו את חייהם בעקבות המצאות טכנולוגיות שהונגשו לכלל האוכלוסייה. אנשים מילאו את צרכי גופם ביתר קלות והחלו לצרוך מעבר להכרחי. הצריכה הפכה ממקור הישרדותי למקור להנאה והפגנת מעמד חברתי.

אדם שיכל לרכוש יותר מוצרים וחפצים הפגין את עושרו לעיני כל וכך זכה לכבוד ולשליטה.

ברבות הימים, האנשים הורגלו שאדם מוגדר על פי עושרו החומרי והונו האישי. כך החברה התחנכה להעריך בני אדם ולכבד אותם, על פי כיסם בלבד. אדם מצליח הוא אדם שיש לו המון כסף ומכאן נוצר לחץ ומתח רב סביב המרדף אחר ממון או מקצוע ששכרו מובטח בצדו.

ההשפעות של תמורות אלו ונוספות, השפיעו בין היתר על מצבו האקולוגי של כדור הארץ. עוד ועוד מפעלים הוקמו ועוד משאבים מן האדמה ומהים שימשו כחומרי גלם לתעשייה וכך הגענו למצב שכמעט ולא נותר דבר שלא נוצל עד תום. מצב היערות בכי רע, מצב האקלים קיצוני מאי פעם, התחזיות יצאו מכלל שליטה וניבוי וכולנו משלמים ועוד נשלם את המחיר.

בעקבות המשברים הללו, קמו חברות שהחליטו להתאגד סביב נושא הצריכה ולמזער את נזקיו. אחד הפתרונות נקרא כלכלת השיתוף. על פי שיטה זו אנשים משתפים זה עם זה את משאביהם ונכסיהם וכך מצמצמים באופן משמעותי את הייצור המוקצן.

לדוגמה, כאשר ילדים של משפחה מסוימת גדלו אז חפציהם ובגדיהם שכבר לא משמשים אותם יימכרו ואף יימסרו ללא תמורה למי שזקוק. באופן זה נמנעת רכישה מיותרת של מוצרים וכך פוחת הצורך בייצור וזיהום הסביבה הכרוך בו.

ישנם עוד פתרונות רבים לבעיה אך לכולם מכנה משותף אחד, חיבור של בני אדם סביב מטרה משותפת כמו שמציע מיכאל לייטמן. יתרון נוסף של השגת המטרה הזו הוא הורדת יוקר המחייה והעומס הכלכלי שפוקד המונים.